<h1>תניא רבתי סימן פ"ח</h1>
<h2>דף ב.</h2>
ובמוסף מזכירין גבורות גשמים. כדתנן מאימתי מזכירין גבורות גשמים. כלומר משיב הרוח ומוריד הגשם. רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג. ור' יהושע אומר מיום טוב האחרון. ור' יהודה אומר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג. האחרון מזכיר. הראשון אינו מזכיר. וביום טוב הראשון של פסח, הראשון מזכיר. האחרון אינו מזכיר. פירוש הראשון המתפלל תפלת שחרית. האחרון המתפלל תפלת מוסף. א"ר אמי א"ר יוחנן הלכתא כר' יהודה. ולמה מתחילין ומפסיקין במוסף ולא בשאר תפלות. מצאתי בשם בעל המאור ז"ל דבר זה מפורש בירושלמי [תענית פ"א ה"א]. ויזכיר מבערב. לית כל עמא קיימין תמן. ויזכיר בשחרית. אף הוא סבר שהזכירו מבערב והוא הוי מדכר. מן כד חמי לון דמדכרין באחריתא ולא מדכרין בקדמייתא אף הוא ידע דלא הזכירו מבערב. ואם טעה ולא הזכיר גבורות גשמים חוזר. ירושלמי [שם]. תני התפלל ואינו יודע אם הזכיר. אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה מה שהוא למוד מזכיר. כלומר וצריך לחזור. מכאן ואילך מה שצריך מזכיר. ואינו חוזר. תנן התם שואלין את הגשמים. פירוש ותן טל ומטר. בברכת השנים. תני רב יוסף מתוך שהוא פרנסה. לפיכך קבעוהו בברכת פרנסה. ומאימתי שואלין את הגשמים בגולה. כדתניא חנניא אומר עד ששים בתקופה. ומתחיל למנות מיום תקופת תשרי עד ששים יום. וביום ששים עצמו מתחיל לומר ותן טל ומטר. והלכתא יום תקופה מתחיל. ויום ששים כלאחר ששים. מצאתי בשם רבינו יצחק בר' יהודה ז"ל, מה ראו לקבוע שאילת ותן טל ומטר בששים בתקופה. לפי שעכשיו גלינו לארצות העמים שהן נמוכות. ושיעור חכמים שאינן צריכות למטר עד ששים בתקופה. וזמן התבואה לעולם הולכת אחר התקופה לפיכך קבעוה בששים. ואם טעה ולא הזכיר שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה. והוא שנזכר קודם שומע תפלה. אבל נזכר לאחר שומע תפלה חוזר. ירושלמי [שם]. עקר את רגליו כלומר לשלש פסיעות. חוזר לראש. פירוש לברך עלינו. לא עקר רגליו חוזר לשומע תפלה. והני מילי למתפלל יחידי שלא במקום צבור. אבל המתפלל עם הצבור כיון ששמע ליה משליח צבור אינו חוזר. מצאתי שהיו נוהגין באישפירא שמכריז החזן קודם תפלת מוסף בפני הקהל, משיב הרוח. והצבור עונין לברכה. כדרך שאנו נוהגין בהכרזת ראש חדש. וכיון שמתחילין להזכיר שוב אינו פוסק. ומנהגנו אחר שהתפללו הצבור בלחש מסדיר החזן את התפלה בקול ואומר שאתה הוא ה' אלהינו משיב הרוח ומוריד הגשם. לברכה ולא לקללה. לחיים ולא למות. לשובע ולא לרזון כו'. כמו שכתוב במחזורים.
